מחלות דרכי שתן תחתונות בחתולים

מחלות דרכי שתן תחתונות בחתולים או  Feline Lower Urinary Tract Disease)  FLUTD) הוא שם כולל המתאר מספר גורמים שונים הפוגעים בדרכי השתן התחתונות בחתולים ומתבטאים כולם בסימנים קליניים דומים.

גורמים אלו כוללים:

• קריסטלים בשלפוחית השתן או בצינור השופכה

• אבנים בשלפוחית השתן או בצינור השופכה.

• דלקת חיידקית של השלפוחית ו/או האורטרה.

• "פלאגים" בשופכה- מצב שעלול להוביל לחסימת שתן בחתול ועליו ארחיב בהמשך המאמר.

• גידולים סרטניים בשלפוחית או בשופכה.

• ומחלה שזכתה לשם (Idiopathic cystitis FIC) עליה נרחיב רבות במאמר זה.

 

מחלות בדרכי השתן התחתונות שכיחות בחתולים בישראל ובעולם בכלל. מחקר שבדק את שכיחותן של מחלות אלו בארה"ב מצא כי הן מתקיימות בכ- 4.6% מכלל החתולים שנבדקו במרפאות פרטיות.

 

אנטומיה בסיסית:

שתן מיוצר בכליות ומובל בצינורות "השופכן" (אורטרים) אל שלפוחית השתן שם הוא נאגר. בעת מתן שתן יוצא הנוזל מהשלפוחית דרך צינור השופכה (אורטרה) אל איבר המין וממנו החוצה. דרכי שתן תחתונות כוללות את שלפוחית השתן וצינור השופכה (אורטרה) זאת להבדיל מדרכי שתן עליונות הכוללות את הכליות וצינורות "השופכן" (אורטרים).

​

סימנים קליניים אופייניים למחלת דרכי שתן תחתונות בחתולים:

מחלות בדרכי שתן תחתונות ללא קשר לגורם להן יתבטאו לרוב בסימנים הקליניים הבאים:

• Pollakiuria- מתן שתן בתדירות גבוהה (מעט שתן הרבה פעמים ביום).

• Stranguria- קושי במתן שתן. לרוב יתבטא בחתול ביללות כאב תוך ישיבה ממושכת בארגז הצרכים בניסיון לתת שתן.

• Periuria- מתן שתן מחוץ לארגז הצרכים באופן שחורג מהתנהגותו הנורמאלית של החתול.

• Dysuria- חוסר מתן שתן.

• Hematuria- שתן דמי.

יתכן ובעל חיים יראה אחד או כמה מן הסימנים המפורטים יחד.

כאשר מגיע למרפאה חתול בעל סימנים קליניים המתאימים ל FLUTD לרוב לא ניתן להבדיל בין גורמי המחלה (אבנים/ דלקת/פלאגים/גידולים/FIC ) ללא המשך דיאגנוסטיקה.

​

קריסטלים בדרכי השתן:

קיימים סוגים רבים של קריסטלים בשתן הנבדלים בצורתם ובתנאים המאפשרים להם להיווצר.  קריסטלים נוצרים באופן כללי כשהשתן רווי במינרלים מסוימים וכשנוצרים תנאים המתאימים להתגבשותם כגון שינוי בחומציות. הקריסטלים הנפוצים הם סטרובאט (Struvite) הבנוי ממגנזיום, אמוניום ופוספאט ונוצר בתנאי שתן בסיסיים וקלציום אוקסלאט הנוצר בתנאי שתן חומציים. אבחון קריסטלים בשתן מתבצע בעזרת משטח שתן ישיר. מבעד לעדשת המיקרוסקופ ניתן לראות את הקריסטלים. הטיפול בקריסטלים משתנה בהתאם לסוג הקריסטל כך למשל נוכחות של סטרובאטים בשתן תטופל במתן מזון רפואי שיוביל להחמצת השתן והמסת הקריסטלים.

​

אבנים בדרכי השתן:

אבנים בדרכי השתן הם ממצא שכיח בחתולים. אבני שתן עשויות מקריסטלים המוחזקים יחד על ידי מטריקס אורגני. הרכבן של אבני השתן משתנה בהתאם לקריסטלים המרכיבים אותן ונפוץ לראות אבן המורכבת ממספר סוגי קריסטלים שונים. אבנים בדרכי השתן התחתונות הן ממצא שכיח בחתולים ויכולות להימצא בשלפוחית השתן או בצינור השופכה. הסכנה העיקרית באבנים היא לחסימת שתן כלומר האבן חוסמת את יציאת השתן דרך השופכה מה שעשוי להוביל למוות מהיר של החתול. אבחון של אבנים בדרכי השתן נעשה בעזרת הדמיה (צילום רנטגן, אולטרסאונד בטן) נוכחות של קריסטלים במשטח שתן ישיר עשוי לרמז על נוכחות אבנים אך העדר קריסטלים אינו מצביע על העדר אבנים. הטיפול באבני שתן משתנה בהתאם לסוג האבן כך למשל אבני סטרובאט ניתנות להמסה על ידי שינוי תזונתי שיוביל להחמצה של השתן ולעומתן אבני קלציום אוקסלאט מחייבות לרוב ניתוח להוצאת האבן.

​

דלקת חיידקית בדרכי השתן התחתונות:

דלקת חיידקית של דרכי השתן התחתונות היא נדירה יחסית אצל חתולים ולרוב נובעת מפגיעה במנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף כתוצאה ממחלה ראשונית (סכרת, כשל כליה ועוד). החיידק הנפוץ ביותר הגורם לדלקת בדרכי השתן של חתולים הוא E. coli אולם גם חיידקים אחרים כגון Staphylococci  או Streptococci עשויים לגרום לדלקת. אבחון דלקת חיידקית מתבצע על סמך תוצאות תרבית שתן שמאפשרת לזהות את מחולל הדלקת, לבדוק לאיזו אנטיביוטיקה הוא רגיש ולטפל באנטיביוטיקה המתאימה. הטיפול האנטיביוטי הוא ממושך (21 יום לפחות) היות וחיידקים נוטים "להסתתר" בדופן השלפוחית מה שפוגע ביעילות הטיפול. טיפול אנטיביוטי קצר מדי עלול להוביל לחזרתיות ולעיתים לעמידות מפני אותה האנטיביוטיקה. בתום הטיפול מומלץ לבצע תרבית שתן נוספת על מנת לוודא העלמות של החיידק.

​

פלאגים בשופכה (חסימת שתן):

פלאגים בשופכה מהווים גורם חסימת שתן עיקרי בחתולים. פלאגים נוצרים ממטריקס חלבוני וקריסטלים המתאגדים יחד לכדי חומר "משחתי". חסימת שתן כתוצאה מפלאגים אופיינית לחתולים זכרים ונדירה מאוד בנקבות. צינור השופכה של הזכר צר וארוך ולכן מהווה אזור פוטנציאלי לחסימה. חסימת שתן בחתול היא מצב חירום מסכן חיים ובמידה והנכם חושדים שהחתול שלכם חסום יש להגיע לווטרינר בהקדם. לצד הסימנים הקליניים המפורטים מעלה, חסימת שתן תתאפיין בישיבה ממושכת בארגז ללא הצלחה במתן שתן, יללות כאב, חוסר תאבון ובמצבים מתקדמים בהקאות ושוק. אבחון חסימת שתן מתבסס על בדיקה פיזיקלית בה ניתן לחוש בשלפוחית שתן מלאה ונוקשה ("כדור טניס"). מומלץ לבצע צילום רנטגן על מנת לשלול גורמים אפשריים אחרים לחסימה כגון אבנים וכן בדיקת דם. בדיקת דם תראה לרוב "אזוטמיה" כלומר עליה בקריאטינין ואוריאה בדם. שני אלו אמורים באופן טבעי להיות מופרשים בשתן ולכן במצבי חסימה עולה ריכוזם בדם.  בנוסף כתוצאה מחסימה ריכוז האשלגן בדם עולה מה שעלול להאט את פעולת הלב בצורה משמעותית ולגרום למוות.

​

הטיפול בחסימת שתן מורכב מכמה שלבים:

• ייצוב בעל החיים.

• פתיחת החסימה והחדרת קטטר שתן- פרוצדורה המבוצעת בהרדמה.

• שטיפת שלפוחית השתן עד לקבלת שתן נקי.

• אשפוז למשך 24-48 שעות על מנת לוודא שלא מתרחשת חסימה נוספת, למנוע התייבשות האופיינית לחתול לאחר חסימה ולתקן את מצב האלקטרוליטים בדם.

• שחרור הביתה עם טיפול תרופתי (שיכוך כאבים, הקלה על הטונוס באורתרה ואנטיביוטיקה) ושינוי תזונתי קבוע.

חסימת שתן חוזרת נפוצה בקרב חתולים עם היסטוריה של מחלות דרכי שתן תחתונות והסיכון לחסימה חוזרת גבוה במיוחד ב 24-48 שעות הראשונות שלאחר הוצאת קטטר השתן.

 

 (Idiopathic cystitis (FIC:

זו היא דלקת בשלפוחית השתן בחתולים בעלת גורם שאינו ידוע (אידיופטי). FIC אחראית לרוב המקרים הכרוניים של דלקות בדרכי שתן תחתונות בחתולים. FIC עשויה להתפתח בכל גיל, גזע ומין אולם נפוצה יותר בחתולים צעירים ובגילאי ביניים. מחקרים אחרונים הראו כי FIC נפוץ יותר בקרב חתולים צעירים בעלי עודף משקל, חתולים החיים בבית עם מספר חתולים נוספים, חתולים בעלי נטייה לסטרס, חתולים עם גישה מועטה החוצה וחתולים עם נטייה לשתייה מועטה של מים.

מרבית החתולים הסובלים מ FIC יחלימו ללא טיפול תוך מספר ימים אולם יש לשלול גורמי מחלה אחרים (קריסטילים, אבנים, דלקת זיהומית וגידולים) בטרם מגיעים לאבחנה. FIC לרוב איננה מלווה בדלקת זיהומית ולכן אין צורך בטיפול אנטיביוטי.

טיפול ב FIC כולל לרוב שיכוך כאבים והפחתת סטרס, הקפדה על מים זמינים בכל עת ועידוד שתיה, הפחתת תחרות עם חתולים נוספים בבית (בדגש על כלי אוכל, כלי מים, ארגזי צרכים ומקומות מרבץ).

וטרינרים רבים ממליצים על שימוש בתכשירים המכילים פרומון חתולים סינטטי במטרה להפחית סטרס אולם חומרים אלו שנויים במחלוקת.

​

לסיכום

מחלות דרכי שתן תחתונות בחתולים הן נפוצות ועשויות לעיתים לבלבל בשל הסימנים הקליניים המשותפים להן. במידה ואתם סבורים כי החתול שלכם מראה סימנים קליניים המתאימים לאלו הרשומים מעלה פנו בהקדם לוטרינר על מנת לאבחן את גורם המחלה ולקבל טיפול מתאים. חשוב לזכור כי חלק מהמחלות כדוגמת חסימת שתן עשויות לסכן את חיי החתול ומצריכות טיפול רפואי מידי.